בהרבה בתים בישראל קיימת דלת בטחון מסוג פלדלת. אחד המאפיינים השמישים שיש בדלת מסוג זה (ושקיים גם בדלתות אחרות שאינן דלתות בטחון), הוא סגר בטחון פשוט המופעל מתוך הדירה ולו שני מצבים בטיחותיים. האחד מאפשר למישהו מבחוץ לפתוח את הדלת לכדי מרווח קטן מאוד- בצורה זו ניתן לראות היטב מי נמצא בחוץ בלי לאפשר לו להיכנס פנימה לדירה. השני- לא מאפשר פתיחת הדלת כלל והוא בעצם אלמנט בטיחותי נוסף על המצב הקודם. שני מצבים אלו מאוד יעילים ומאפשרים למישהו מתוך הדירה לחסום גישה מבחוץ ללא צורך בשימוש במפתח כלל (ז"א ניתן לחסום כניסה לדירה ללא נעילתה).

קיימות לא מעט דלתות שסגר הבטחון הנ"ל אינו מופעל מאחר ועם השנים הוא יצא מאיפוס ואינו ממוקם היטב ביחס לדלת עצמה וכך נמנע שימוש בו. לעתים המצב הזה קורה עקב התקנה ראשונית לקויה, אם כי מקרים אלו מעטים, מאחר והדלת בד"כ מותקנת ע"י איש מקצוע ייעודי. הכיוונון מחדש של סגר הבטחון הנ"ל הוא פשוט מאוד, מהיר ומאפשר יישומו החשוב והבטיחותי של סגר הבטחון.

צפו בסרטון הבא וראו עד כמה זה פשוט לכוונן מחדש את סגר הבטחון הפנימי של דלת פלדלת:

יש מגוון רב של דבקים, חלקם ייעודיים לשימושים מיוחדים וחלקם רב-תכליתיים. במאמר הזה אני רוצה להראות לכם איך להשתמש בדבק אפוקסי, שהוא לדעתי אחד הדבקים הרב-תכליתיים היותר טובים ופחות מוכרים. כולם מכירים את דבק המגע ואת הסופר גלו (דבק 3 שניות) ויש נטיה להשתמש בהם בכל הזדמנות. דבק 3 שניות מתאים בעיקר להדבקת חומרים זהים העשויים פלסטיק וגומי, דבק מגע מתאים להדבקת חומרים זהים העשויים עור (נעליים, תיקים וכד'). הייחוד של דבק אפוקסי- שהוא דבק רב-תכליתי המתאים מאוד להדבקת חומרים לא זהים, כגון- מתכת, פלסטיק, גומי, עץ ועוד. הוא מאפשר להדביק מתכת לעץ או לפלסטיק, או גומי למתכת וכד'.

דבר חשוב מאוד שצריך לדעת לגבי דבקים בכלל ודבק אפוקסי בפרט: יש להם זמן התגבשות, שהוא בד"כ כמה דקות (2-3 דקות), אבל בסוף הזמן הזה הם אינם מגיעים לחוזק המירבי שלהם. זה עוד יותר נכון לגבי דבק אפוקסי. הוא מתגבש תוך 2-3 דקות (ואז אפשר להפסיק להחזיק אותו ב"פוזיציה"), אבל מגיע לחוזק סופי רק לאחר כ- 24 שעות. אם אתם רוצים לנצל עד תום את החוזק שהוא מציע (והוא מציע, האמינו לי!), כדאי שתחכו 24 שעות מרגע ההדבקה עד שתפעילו עליו עומס מלא. מנסיון אני יכול להגיד לכם שיש לי דוגמאות אינספור לחוזק של הדבק הנפלא הזה. אגב, הוא מגיע גם בצורת מזרק כפול, אבל אני אישית פחות אוהב אותו בצורה הזו, כי הוא נוזלי ולא משחתי כמו בשתי שפופרות נפרדות שמוצגות בסרטון.

ראו את הסרטון הבא, המסביר בקצרה איך להשתמש בדבק אפוקסי בשפופרות:

פעם כל הנורות בבית היו נורות ליבון- אלו שנראות כמו אגס ומפיצות חום לא פחות מאשר אור. עם השנים והתקדמות הטכנולוגיה, הומצאה נורת הפלורסנט. צורתה גליל מאורך ממולא בגז אינרטי (בחלק מהנורות גז זה הוא ניאון) ומצופה מבפנים בחומר זרחני/פלורסנטי (שהוא זה שיוצר את אפקט ההארה), מאירה באור הרבה יותר חזק, ללא תופעת הלוואי של החום הרב ומצטיינת בצריכת אנרגיה נמוכה בהרבה מנורת הליבון. להחליף נורת ליבון כל אחד ידע- פשוט מבריגים אותה בזהירות החוצה מבית הנורה עד שהיא יוצאת ממקומה ואז מבריגים חדשה במקומה. להחליף נורת פלורסנט זה טיפ טיפה יותר מתוחכם, מה גם שיש יותר חלקים המרכיבים את גוף התאורה. בגדול, בגוף תאורה פלורסנטי יש שלושה רכיבים עיקריים: הנורה עצמה (כפי שהוסבר לעיל), משנק (בד"כ משנק מסוג סליל השראה) שתפקידו להגביל את הזרם בנורה ולייצב את מתח הפעלתה, וסטרטר שתפקידו לחמם את האלקטרודות של הנורה לפני הפעלתה. בד"כ מה שמתקלקל זה הנורה או הסטרטר. מאוד נדיר שהמשנק מתקלקל.

אגב, עם התקדמות הטכנולוגיה הומצאה נורת ה- PL ודי מהר אחריה נורת ה- EL. נורת ה- PL היא נורת פלורסנט שצורתה קטנה וקומפקטית יותר מנורת הפלורסנט הרגילה, ואופן חיבורה קל ופשוט יותר. נורת ה- EL היא נורת פלורסנט מתקדמת עוד יותר, והיא בעצם נורת פלורסנט "ממוזערת". היא שילוב מנצח של נורת הליבון ונורת הפלורסנט. היא זהה בגודלה הפיזי לנורת הליבון, ולכן קומפקטית ומתברגת לכל בית נורה של נורת ליבון, ויש לה את כל התכונות הטובות של נורת הפלורסנט- היא מאירה חזק יותר מנורת ליבון, ללא אפקט החום, עם צריכת אנרגיה נמוכה מאוד ואורך חיים גדול הרבה יותר.

בקיצור, זה די פשוט להחליף נורת פלורסנט, ואם אתם רוצים לדעת איך- צפו בסרטון הבא:

כמעט בכל בית בישראל יש איפה שהוא חלון עם תריס גלילה. נכון שבשנים האחרונות התריסים המותקנים הם חשמלייים, שזה ממש כיף, אבל בלא מעט בתים עדיין יש תריסי גלילה ידניים- אלה עם הרצועה שצריך למשוך… מה לעשות, אבל הרצועה הזו נשחקת עם השנים ומשתחררת מאחיזתה או נקרעת לגמרי. ואז מגיע השלב שצריך לתקן או להחליף את הרצועה. זה נשמע מאוד מסובך וקשה, אבל האמת היא שזה די פשוט ובהחלט ניתן לתקן זאת בעצמך. צריך קצת להבין איך המנגנון של התריס עובד ומה מתחבר למה, אבל, היי, הרי בשביל זה אני פה

אם כבר מחליטים להחליף את הרצועה הישנה בחדשה, מעבר לצבע והדוגמא שלה (יש ממש מעט דגמים בחנויות), חשוב מאוד לקנות רצועה שתהיה דומה בגודלה הפיזי לרצועה הנוכחית. היא צריכה להיות בדיוק באותו רוחב או טיפה פחות, ואם אפשר רצוי מאוד להקפיד גם על עובי הרצועה שלא יהיה עבה יותר מהרצועה הנוכחית. הסיבה לכך היא שבחלק ממנגנוני התריסים הקיימים, אם נכניס רצועה רחבה יותר, אפילו בשני מילימטרים (שזה נשמע ממש מעט), יש מצב שהרצועה לא תחליק בקלות כמו שהיא אמורה. אומנם ניתן יהיה להוריד ולהעלות את התריס, אבל מנגנון ההחזרה הקפיצי של הרצועה לא יצליח לעשות זאת בקלות ללא חיכוך מיותר (בגלל הרוחב הנוסף), ונצטרך "לעזור" לו תוך כדי. ניתן לקנות רצועה בכל חנות חומרי בנין קרובה, או לפי מטר רץ, או באריזה שיש בה כמות קבועה (שמספיקה לכל תריס מצוי). בד"כ צריך 4-5 מטר רצועה. מחיר אריזה כזו נע בסביבות ה- 20 ש"ח (נכון למרץ 2012).

אם הרצועה לא ממש יצאה ממקומה לגמרי, אלא רק ניתקה מהגלגל המחובר לציר עליו התריס נכרך/נערם, כמו במקרה של הסרטון להלן, הרי שעבודתנו קלה למדי. כל מה שנשאר לנו זה לגולל ידנית את התריס כלפי מעלה ולכרוך אותו סביב הציר העליון, ואליו לחבר את הרצועה הקיימת ע"י בורג אחד או שניים (בד"כ מספיק אחד). אם הרצועה יצאה ממקומה לגמרי (מה שברוב המקרים קורה), אז צריכים קודם לחבר אותה לגלגל הקפיצי שמתחת לציר הגלילי עליו נכרך התריס, למתוח את הקפיץ כמעט עד סופו, תוך כדי שהרצועה נכרכת עליו, להעביר את הרצועה בכל החריצים/מעברים שלה, ורק אז להעלות את התריס ולחבר את הרצועה אל הגלגל שעל צירו נכרך התריס עצמו. קצת יותר מורכב ממה שמודגם בסרטון, אבל עדיין אפשרי לבצע ללא הזמנת בעל מקצוע (אחרי שרואים את הסרטון קל יותר להבין איך בדיוק המנגנון עובד).

ניתן לעשות את כל התיקון הזה ללא עזרה, אבל הרבה יותר קל, רצוי וחברותי לעשות זאת עם מישהו/י שעוזר/ת- מחזיק/ה את הרצועה שלא "תברח" תוך כדי שהיא נכרכת סביב הגלגל הקפיצי, מחזיק/ה את התריס שלא ייפול מטה (למרות שאת זה אפשר לעשות בקלות גם עם מקל שמניחים מתחת לתריס, או מברג שנועצים באחד מחרירי התריס…).  כאשר כורכים את הרצועה סביב הגלגל הקפיצי, חשוב לעשות זאת בעדינות יתרה ועם הרבה סבלנות, כי אם מנגנון הקפיץ הזה נדפק (וזה קורה מעת לעת), קשה מאוד עד בלתי אפשרי להשיג גלגל קפיצי כזה. קיימים מספר זעום של גלגלים קפיציים כאלו שמתאימים לתריס גלילה בו הגלגל הקפיצי המחזיר ממוקם למטה, והוא גם משמש כתופסן של הרצועה (זה לא מה שמופיע בסרטון). בקיצור, קצת זהירות לא תזיק.

ראו את הסרטון הבא:

שמעתם פעם על  המושג "עייפות החומר"? בקצרה, זהו שבר המופיע בחומר מוצק כתוצאה ממאמץ מחזורי ממושך. ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי זו תופעה שקורית לנו כל הזמן בבית, בכל מיני התקנים ואביזרים שאנו משתמשים בהם הרבה. דוגמא קלאסית היא מנגנון המנעול שיש לנו בכל דלת בבית- דלת החדר, דלת השירותים ועוד. המנגנון הפנימי של המנעול מכיל מספר חלקים מכניים נעים, ביניהם קפיץ העושה את רוב העבודה (הוא זה שאחראי להחזרת הידית מעלה לאחר שהיא נלחצה כלפי מטה לפתיחת הדלת). חלקים אלו מתעייפים ופשוט מפסיקים לתפקד ואף נשברים. רוב הפעמים הם נשברים ונשארים בפנים, כך שאנו אפילו לא רואים שהם שבורים.

זה בדיוק מה שקרה בדלת של החדר שמופיעה בסרטון בהמשך. הקפיץ נשבר והידית נשארת שמוטה מטה תמיד, הלשונית של המנעול מזמן נפלה ואבדה ובתכל'ס, לא ניתן לסגור את הדלת והיא פתוחה תמיד. מה עושים? הולכים לחנות וקונים מנגנון מנעול לדלת עץ (עולה משהו כמו 20 ש"ח נכון לפברואר 2012) ומחליפים את המנגנון השבור הקיים בדלת. אם הדלת שלכם חדשה יחסית, אז ההחלפה היא פשוטה למדי ותיקח לכם ממש מעט זמן, כי המנגנון החדש זהה למנגנון הישן. אם איתרע מזלכם והדלת שלכם ממש ישנה, יש מצב שהמנגנון הישן יהיה שונה בגודלו הפיזי מהמנגנון החדש שתיקנו, ואז צריך לבצע התאמה גם בתוך הדלת עצמה, בחלל בו ממוקם המנגנון. זה דורש קצת יותר עבודה, אבל בהחלט לא מסובך ואפשרי.

ראו את הסרטון הבא:

זה מה שקורה כשהילד נוסע לברצלונה כדי לראות את המשחק של FC ברצלונה נגד ריאל מדריד- הוא חוזר הביתה ומתחיל לתרגל ברחבי הבית! ומה לעשות, לא תמיד הוא פוגע (יש לו עוד קצת כדי להיות מסי… ). אז הוא שבר את הזכוכית של הדלת של החדר שלו. מה, לא נתקן אותה? בטח שנתקן! ועכשיו ברצינות- חשוב מאוד לזכור שזכוכית שבורה מהווה גורם סיכון גבוה בבית וחובה לתקנה בהקדם! זה פשוט לא בטיחותי.

ראשית נמדוד את הזכוכית ונלך לזגג שיחתוך לנו אותה לפי המידה, בהתאם לדוגמא שנבחר, עובי הזכוכית וכד'. אפשר להביא איתנו דוגמא מהזכוכית שנשברה- בזהירות! אם לא נמצא דוגמא כזו בדיוק, ניתן תמיד לקנות דוגמא דומה מהמגוון הקיים. בנוסף צריך לקנות שפופרת סיליקון, רצוי שקופה, שניתן לקנות בכל חנות חומרי בנין (עלות עד 10 ש"ח, נכון לפברואר 2012). בעבודות נגרות וזכוכית מאוד מומלץ לעבוד עם מפסלת, שלא נמצאת ברוב הבתים, אך תצדיק את עצמה מהר מאוד.

דבר ראשון שאנו צריכים לעשות זה להפריד מהדלת את סרגלי העץ (לייסטים) המחזיקים את הזכוכית לדלת, ע"י שנוציא את כל המסמרים שנדפקו בהם (שמחברים אותם לדלת). לאחר שהוצאנו אותם אנו צריכים לנקות אותם היטב משאריות של מרק (שהדביק את הזכוכית לדלת), צבע ולכלוכים נוספים. סרגלי העץ (לייסטים) צריכים להיות נקיים לגמרי כדי שייכנסו למקומם ויישבו היטב על הדלת. רצוי מאוד למספר או לסמן אותם לאחר הוצאתם, כדי שנוכל להחזירם בדיוק לאותו מקום בו הם היו, כך הם יהודקו למקומם הכי טוב. חשוב לנקות היטב גם את המגרעת בה ישבה הזכוכית משאריות מרק, צבע וכד'.

סרגלי העץ שפירקנו הם רק מצד אחד של הדלת. ישנם סרגלים זהים גם בצידה השני, אותם אין צורך לפרק. המרווח ביניהם מתאים לזכוכית בעובי מסוים. אם אנו קונים זכוכית חדשה שזהה בעובייה לזכוכית שנשברה, אין לנו בעיה של חוסר תאימות. אבל, אם הזכוכית שקנינו שונה בעובייה, כמו במקרה של הסרטון בהמשך, הרי שנצטרך קצת סיליקון כדי למלא את ההפרש שנוצר במרווח. חשוב לציין שניתן לשים במרווח  רק זכוכית דקה יותר, כי עבה יותר לא תיכנס במרווח ויהיה צורך לשנות את כל סרגלי העץ שפירקנו. ההפרש בעובי יהיה לכל היותר 2 מ"מ, שניתן בהחלט לפצות עליהם ע"י שכבה דקה של סיליקון.

אחרי שמרחנו שכבה דקה של סיליקון על סרגלי העץ בצד אחד של הדלת (אותם לא פירקנו), אנו מניחים את הזכוכית ומורחים שכבה דקה נוספת על הזכוכית עצמה, ועליה מניחים את סרגלי העץ שפירקנו. מהדקים אותם היטב למקומם ודופקים בהם מסמרים כדי להחזיקם במקומם. חשוב מאוד לדפוק את המסמרים בזהירות רבה, כדי שלא לשבור את הזכוכית. ראו בסרטון הסבר איך לעשות זאת.

ראו את הסרטון הבא, המסביר בפירוט איך מחליפים זכוכית בדלת החדר של מסי הבא:

כמו שלכל סיר יש מכסה, כך לכל חלון יש מסגרת. ובתוך המסגרת יש זכוכית. חוצצת בינינו לבין העולם שבחוץ ומאפשרת לנו הרבה אור ושקיפות (טוב, לא תמיד). כשהיא נשברת, אז אנו גם מקבלים אויר שחודר לתוך הבית, ואת זה אנו לא בהכרח רוצים. פתאום אנו קולטים שקר שם בחוץ… וחשוב יותר- זכוכית שבורה עלולה להוות גורם סיכון בבית ורצוי מאוד לתקנה במהירות האפשרית ולא להתעכב עם זה. זה פשוט לא בטיחותי.

כדי להחליף את הזכוכית אנו צריכים ראשית לקחת את מידותיה וללכת לזגג שיחתוך לנו אותה לפי המידה, בהתאם לדוגמא שנבחר, עובי הזכוכית וכד'. רצוי להביא איתנו דוגמא מהזכוכית שנשברה- בזהירות! עם הדוגמא יהיה לנו הכי קל להגיד לזגג מה אנו רוצים במקום זו שנשברה. בנוסף אנו צריכים שפופרת סיליקון, רצוי שקופה, שניתן לקנות בכל חנות חומרי בנין (עלות עד 10 ש"ח, נכון לפברואר 2012). בעבודות נגרות וזכוכית מאוד מומלץ לעבוד עם מפסלת, שלא נמצאת ברוב הבתים, אך כדאי מאוד לקנות אחת  או שתיים כאלו שיהיו בבית. היא תצדיק את עצמה כבר לאחר הסרטון הזה.

הסיליקון במקרה שלנו משמש להדבקה וגם קצת לאטימה. הוא מתייבש יחסית במהירות ומתקשה כבר אחרי שעתיים שלוש. ייבוש והתקשות סופיים שלו בד"כ אחרי כ- 10 שעות מתחילת היישום. במקרה של הדבקת זכוכית לחלון או דלת, ניתן להשתמש בחלון, בעדינות, מיד לאחר היישום שלו.

 ראו את הסרטון הבא, המסביר בפירוט איך מחליפים זכוכית בחלון, במקרה שלנו חלון אמבטיה קטן וחמוד:

למי מאיתנו אין בבית שולחן, כוננית או שידה קטנה, עשויים מעץ, שראו ימים יפים יותר? בצעירותם הם היו חסונים, יציבים, ממש בנויים לתלפיות ובערוב ימיהם הם קצת פחות… מה שנקרא בסלנג הנהוג במקומותינו "דרדל'ה". החיבורים שלהם רופפים, הם מתנדנדים וברוב הפעמים גם משמיעים קולות חריקה תוך כדי. אז שניה לפני שאתם זורקים אותם לפח וגורמים להם "להחזיר ציוד", אני מציע לכם לנסות לתקן אותם. ההשקעה היא מעטה מאוד- קצת דבק ובערך חצי שעה עבודה. אם יילך- אחלה, ואז תוכלו  להחזיר להם את נעוריהם ולהשתמש בהם עוד כמה שנים טובות. ואם לא יילך- תמיד תוכלו לרכוש חדשים במקומם, הרי בינינו- הענין פה זה גם האתגר והסיפוק בלתקן אותם לבד

מה אנו צריכים כדי להדביק אותם? מברג ופטיש תמיד שימושיים במקרים כאלו, וכמובן דבק. את הדבק ניתן לרכוש בכל חנות חומרי בנין. בקשו מהמוכר/ת דבק נגרים איכותי, לעתים נקרא "דבק גרמני" וצבעו יהיה צהוב. אל תקנו את הדבק הפשוט הלבן, כי הוא באיכות ירודה. מיכל של כ- 750 מ"ל עד ליטר יעלה כ- 30 ש"ח (נכון לינואר 2012). בהדבקה של עץ רצוי שיהיה עוד משהו אחד קטן, אבל חשוב- מלחצת. אומנם זה אינו פריט הנמצא בכל בית (אם להודות על האמת, סבירות נמוכה שיימצא אצלכם), אבל במקרה של הדבקת עץ, הוא זה שיעשה את ההבדל בין הדבקה בינונית להדבקה איכותית שתחזיק מעמד לאורך שנים. המלחצת הזו נקראת כְּלִיבָה, ובשפת הנגרים "קְלָמְרָה". גם את המלחצת ניתן לרכוש בחנות חומרי בנין. הכליבות הממש קטנות יעלו כ- 10-15 ש"ח לכליבה, אך מחירן של הכליבות הארוכות והאיכותיות יותר מגיע לכ- 100 ש"ח ויותר.

במקרה של הסרטון הנוכחי, המלחצת היא גורם מכריע, כי הברגים שהחזיקו את השולחן בנקודות החיבור במשך הרבה שנים היו חסרי תועלת, מאחר והם "טחנו" את העץ אליו הם הוברגו ולא היתה להם יכולת להצמיד את שני חלקי העץ אחד לשני בנקודות החיבור. ואצלי בבית יש כליבות זמינות (בן של נגר, או לא בן של נגר?), אז ניצלנו את הענין.

השלב הראשון הוא לפרק את נקודות החיבור ולנקות אותן מלכלוך ושאריות דבק שאולי היו שם, כדי לאפשר לדבק משטח טוב להיצמדות. לאחר מכן יש למרוח שכבת דבק אחידה ודקה (לא לקמץ בדבק, אבל לא "להטביע" את המשטח בדבק). יש להבריג חזרה את הברגים בנקודות החיבור, כך שיצמידו היטב את שני חלקי העץ. לבסוף, במידה ויש כליבות, יש לסגור אותן חזק, כך שיצמידו את חלקי העץ בנקודות החיבור בצורה מוחלטת.

חשוב מאוד לבצע את כל תהליך ההדבקה במהירות, כי לדבק יש נטיה להתייבש מהר ולאחר שהתייבש לא ניתן יותר להזיז את חלקי העץ בנקודות החיבור. חשוב לנקות במטלית לחה את כל הדבק שיוצא מנקודות החיבור לאחר סגירת הכליבות עליהן (וגם לאחר הידוק הברגים), כי לאחר שהתייבש לא ניתן לנקותו. יש לתת לדבק להתייבש לפחות 10 שעות, וכל המרבה הרי זה משובח. לאחר זמן זה, ניתן להסיר את הכליבות ולהשתמש ברהיט.

ראו את הסרטון:

הנה מה שאומרים עלינו משתתפי הסדנאות והלקוחות שלנו.

לא נגענו. מקסימום הגבנו… 

 
רחלי, היא אומרת ש… (פברואר 2012)

 
 
הנה מה שאומרת גילה (פברואר 2012):

 
 
טלי חושבת כבר קדימה (פברואר 2012):

הצפת מים. קורה במשפחות הכי טובות. זה יכול להיות מגג, או מקום גבוה אחר, ישר לתוך הריצפה עליה אנו אמורים לצעוד. מי אוהב לצעוד בתוך מים? נכון, אף אחד. זה לא כיף ובכלל לא נעים. אבל פתיר, ובקלות. צנרת פלסטיק היא הדבר הכי קל ופשוט שניתן לעשות! זוכרים ששיחקתם ב"לגו" כשהייתם קטנים? זה כמו אופניים- לא שוכחים. גם חיבור צנרת פלסטיק זה קל לפחות כמו "לגו", ואחרי שתרכיבו פעם אחת, גם אתם לא תשכחו.

השלב הראשון הוא לקיחת מידות של כל מקטע שצריך להתקין, למשל- המרחק מהנקודה הכי גבוהה ממנה מתחיל הניקוז, ועד הנקודה הכי נמוכה אליה מתנקזים המים, תוך לקיחה בחשבון של כל שינוי בתואי הצנרת. כל שינוי כזה משמעותו מחבר. מחברים נפוצים הם: מחבר ישר של 90º (מעלות), מחבר של 45º (או 135º, תלוי איך מסתכלים ), מחבר של 180º. אלה פחות או יותר כל סוגי המחברים. כל מחבר כזה מחבר בין שני צינורות, או ממשיך אותם לצינור ארוך יותר ללא שינוי זוית (מחבר 180º).  סה"כ האורך של כל המקטעים הוא סה"כ האורך שאנו צריכים לקנות, תוך התחשבות בכך שכל צינור בא בחתיכה שלמה של כ- 4 מ'.

למה בכל זאת צריך לשים לב?

אחרי שחותכים את המקטעים מהצינור הארוך, חשוב מאוד להקפיד להסיר מהם את הגרדים. אלו הם שאריות של הניסור, והסרתם חשובה כדי שהמים יזרמו בחופשיות בתוך הצנרת בלי שיצטברו בצנרת לכלוכים ועצמים זרים. ודבר נוסף- כאשר מחברים בין צינור לצינור בעזרת מחבר, חשוב מאוד להרכיב את האטם (גומיה) בכיוון הנכון כדי לקבל אטימה מלאה. די פשוט. אחרי שתראו את הדגשים בסרטון, הכל יהיה מובן יותר.

ראו את הסרטון:

או קיי, אז בנינו מדרגות מעץ, עלינו וירדנו בהן, אפילו סחבנו עליהן כל מיני דברים, ועכשיו חסר לנו משהו אחד קטן… מעקה להיעזר בו במהלך העליה והירידה במדרגות. אז בואו ונבנה. מטרת המעקה היא לאפשר לנו תמיכה קלה במהלך העליה והירידה במדרגות. הוא אמור לאפשר לנו להישען עליו, אך הוא אינו אמור לספוג מכה או חבטה של משקל רב. ברגע שהגדרנו את מטרת המעקה, השלב הבא הוא להחליט מאיזה עץ להכין אותו. מכיון שהוא אמור לעמוד בעומסים קלים למדי, מספיק שניקח עץ בעובי 18 מ"מ וברוחב 10 ס"מ- הוא אמור לעמוד בעומסים האלו.

לקחנו מידות של המעקה וחישבנו כמה קרשים נצטרך לצורך כך. וכמו בסרטון של בניית גרם המדרגות מעץ, הלכנו לבית מסחר לעץ וביקשנו שיחתכו לנו עץ לפי המידות שמדדנו, בדגש על חיתוך ב- 45º (מעלות) בקצה כל עמוד תומך של המעקה, וגם בקרש שהוא החלק העליון של המעקה (המסעד של המעקה). לאחר שחתכנו את העצים, נשאר רק להרכיבם על גרם המדרגות הקיים.

כאן חשוב מאוד להקפיד על פילוס המעקה, כי ברגע שכל העמודים התומכים יהיו מפולסים, כך גם יהיה המסעד התומך מורכב בזוית של 45º, זהה לשיפוע של גרם המדרגות כולו. השתמשנו במלחצת ידנית של נגרים (כְּלִיבָה, "קלמרה") גם כדי להחזיק את עמודי התמיכה האנכיים וגם כדי להצמיד אותם לאחר ההדבקה, כדי להגדיל את היעילות של דבק הנגרים (דבק פלסטי "צהוב"). דבק נגרים נדבק ומחזיק הרבה יותר חזק כשהוא נלחץ ע"י מלחצת מתאימה. אחרי שמורחים דבק בין שני העצים המודבקים ולוחצים אותם במלחצת, אפשר להבריג ברגים שמקבעים אותם סופית אחד לשני.

האמת, די פשוט. ראו את הסרטון:

איך בונים גרם מדרגות מעץ? במבט ראשון זה נראה מסובך, גדול, מעל ליכולות של רובנו. אבל, האמת היא שזה די פשוט. יש כמה שלבים עיקריים, לא מסובכים במיוחד:

• למדוד את המקום בו המדרגות אמורות להיות מותקנות, מבחינת השטח שהן יתפסו על הקרקע וגובהן, ולהחליט על שיפוע המדרגות.
• לבחור את מידות העץ עבור הקורות הצידיות הראשיות של המרדגות, ועבור המדרגות עצמן.
• לגשת לבית מסחר לעץ, לקנות את העץ, ולבקש מהם לחתוך את כל המדרגות בהתאם למידות שנלקחו בסעיף הקודם לעיל.
• להרכיב את גרם המדרגות עצמו מחוץ למקום בו הוא אמור להיות מותקן (בסמוך לו).
• להתקין את גרם המדרגות ולעגנו שלא יזוז.

הנוסחא לפיה רצוי לבנות את המדרגות:

2H + L = N
כאשר:
H- גובה המדרגה
L- רוחב המדרגה
N- מספר קבוע הנע בין 58 ל- 63

אם נציב 17 במקום גובה המדרגה במשוואה לעיל, ונצא מתוך הנחה ש- N שווה ל- 60 (באמצע הדרך בין 58 ל- 63), הרי שנקבל שעומק המדרגה צריך להיות כ- 26 ס"מ. אם תמדדו את המדרגות אצלכם בבית או בכל מקום אחר, תגלו שהמספרים האלו קרובים מאוד למידות בשטח. אבל, זה לא אומר שלא ניתן לבנות עם מידות אחרות, בגלל מגבלות מקום. כי ככל שעומק המדרגה גדול יותר, כך כל המדרגות יתפסו שטח רב יותר, שלא תמיד זמין לנו. בכל מקרה, מאוד מומלץ שגובה המדרגה יהיה כ- 17 ס"מ, כי זה הגובה הכי נוח לנו כבני אנוש. במקרה שלנו, בגלל שהמקום שהמדרגות יתפסו לא היה זמין לנו, שיפוע המדרגות נבחר להיות 45º (מעלות), למרות ששיפוע מדרגות תקניות הוא פחות מ- 45º. עם זאת, הקפדנו שגובה המדרגה יהיה 17 ס"מ, מה שהכתיב את כמות המדרגות.

מידות העץ שנבחרו לגרם המדרגות היו 3.5X14 ס"מ, גם עבור הקורה הצידית הראשית וגם עבור המדרגות עצמן, וזאת בגלל שרוחב גרם המדרגות היה גדול יחסית, כ- 80 ס"מ, מה שאומר שיש צורך בעץ מסיבי שיוכל לסחוב עליו אדם במשקל כ- 120 ק"ג בלי בעיה. אם הגרם עצמו היה משמעותית צר יותר מ- 80 ס"מ, היה ניתן לבחור בעץ דק יותר (אפילו 2.5 ס"מ היה יכול להספיק). כאשר לא בטוחים, כמובן שתמיד עדיף לקחת משהו מסיבי יותר, וזה בדיוק מה שעשינו כאן.

לאחר שקנינו את העץ בחנות, ביקשנו מהעובדים שם שיחתכו לנו את הקורות שרכשנו למדרגות באורך 80 ס"מ כל יחידה, ואת הקורות הראשיות לפי האורך שחישבנו, כאשר שני הקצוות של הקורה חתוכים ב- 45º. האורך הכללי של כל קורה חושב לפי הנוסחא הבאה: גובה או מרחק המדרגות מהקיר (זה אותו מספר כי הן ב- 45º), מוכפל ב- 1.414 (שהוא שורש 2). למי שלא זוכר את שיעורי הנדסה בבית הספר, רק נגיד שבמשולש ישר זוית, ריבוע היתר שווה לסכום ריבועי הניצבים. לא נורא אם לא ממש הבנתם… . כמו כן ביקשנו שיחתכו לנו עוד שתי חתיכות עץ שרוחבן 13.5 ס"מ, שישמשו לנו כשבלונה להרכבת המדרגות. למה 13.5? כי רוחב העץ של המרגות הוא 3.5 ס"מ, וגובה כל מדרגה הוא 17 ס"מ, כך שההפרש ביניהן הוא 13.5 ס"מ- שיושלם ע"י השבלונה. תבינו כשתראו את הסרטון.

דבר ששווה להתחשב בו בעת חישוב המידות- רוב העצים מגיעים כקרשים באורך כ- 4.2 מ' ואם אחת המידות היא לא ממש קריטית, רצוי לשחק איתה קצת, כדי שלא לזרוק שאריות חומר. למשל- אם רוחב הגרם הוא 80 ס"מ, הרי שנקבל 5 מדרגות מכל קרש, ונזרוק לפח כ- 20 ס"מ מכל קרש. אם נגדיל את רוחב הגרם ל- 83 ס"מ, הרי שכמעט לא נזרוק כלום מכל קרש (המידה 4.2 מ' היא לא מדויקת, אלא נתונה לסטיה של 2-3 ס"מ).

כעת אנו צריכים איכשהוא להעמיד את שתי הקורות הצידיות הראשיות  של הגרם בשיפוע, כך שיהיה לנו נוח לעבוד עליהן ולחבר להן את כל המדרגות. ניתן למקם את הקורות האלו ממש במקום בו יעמוד גרם המדרגות בסופו של דבר, או במקום סמוך לו (שלא נצטרך לסחוב אותו מרחק רב למקום בו יותקן). כאן צריכים עזרה של מישהו. את המדרגות עצמן מחברים לגרם ע"י ברגים גדולים שמוברגים מהקורה הראשית לתוך המדרגה עצמה. לאחר שכל המדרגות חוברו, יש להוסיף להן זוית לתמיכה, כדי להגדיל את יכולתן לסחוב עומסים אפילו עוד יותר.

לאחר שהגרם נבנה בשלמותו, יש למקמו במקום בו הוא אמור להיות. לבסוף, יש לעגן אותו לקיר ולריצפה ע"י עוגני פיליפס ("ג'מבו") או ע"י ברגים ודיבלים. עוגני הפיליפס מומלצים יותר, כי הם יכולים לעמוד בעומסים גבוהים יותר.

ראו את הסרטון:

האתגר בפרוייקט הזה היה להפוך חלון איוורור מקובע בבטון, לחלון נפתח על צירים עם יכולת נעילה. מטרתו של החלון הזה לאפשר מעבר מצד אחד שלו, שהוא חדר מעלית בבנין רב קומות (בית משותף), לצד השני שלו, שהוא גג פתוח שיש בו מחסנים ניידים (בהם מאוחסנים פריטים חשובים הדורשים ניוד תדיר).

לשם כך היה צריך קודם כל להפריד את החלון מהקיבוע שלו לבטון, ע"י איתור העוגנים המרותכים לחלון מצד אחד, וטמונים עמוק בתוך הבטון המזויין מצד שני, כחלק אינטגרלי שלו בעת יציקתו. בשפת בעלי המקצוע הם נקראים "קוצים". לאחר שהם אותרו, היה צורך לנתק אותם ע"י חיתוכם בדיסק חיתוך (המורכב על משחזת זוית). לאחר כל זאת החלון הוצא ממקומו בשלמותו, אם כי לא בקלות, מפאת כובד משקלו הרב.

עכשיו היה צורך לפנות מקום לחלון. רגע לפני שהוצאנו אותו הוא היה מקובע לבטון, מה שאומר שלא היה שום מרווח בין החלון לבטון. כדי שהחלון ייפתח וייסגר בחופשיות, יש לרווח את המקום בו הוא היה מקובע עד עתה. זה בוצע ע"י חיתוך שיפוע בבטון, במסגרת המקום בו עמד החלון, בצורה כזו שכאשר החלון ייסגר, הוא לא יופרע ע"י הבטון. גם זה נעשה ע"י שימוש במשחזת הזוית, אבל הפעם עם דיסק לבטון ולא דיסק לברזל.

בשלב הבא נלקחו מידות לא מדויקות לחלוטין של החלון והמרווח שנבנה עבורו, במטרה למקם את כל שלושת הצירים שיחזיקו אותו. הפלטה עליה יושב הציר העליון ביותר נקבעה במקומה (ללא הציר), החלון הונף אל מקומו (בקושי רב!) והציר הראשון רותך אל החלון ואל הפלטה. בשלב הזה בוצעה סימולציה של מיקום שני הצירים הנותרים. הפלטות שלהם קובעו למקומן, ושני הצירים הנוספים רותכו לפלטות ולחלון. כמו כן נוסף בריח עם אפשרות נעילה לצידו הפנימי של החלון.

בשלב האחרון נבנו מתערובת מלט וטיט שיפועים שמטרתם למנוע כניסת מים מהצד החיצוני של החלון אל צידו הפנימי, מאחר ובצד הפנימי קיימות תעלות חשמל הקשורות לתפקוד המעלית, ואסור בשום אופן שיחדרו אליהן מים.

ראו את הסרטון:

יש דברים שקיימים בכל בית בישראל, וברובם אנו עוסקים באתר זה, למשל- כיור, אסלה, ברז ו… נכון- מקלחת. לחלקנו יש אמבטיה בבית, אבל לכולנו יש מקלחת עם טוש, גם אם היא מובנית בתוך האמבטיה. ומה לעשות, מעת לעת הברז של הטוש נשחק ואינו פועל כשורה. שני סימנים עיקריים לכך: האחד- צריך להשקיע הרבה כח כדי לסגור את המים, והשני- לעתים, גם אחרי שסוגרים חזק, עדיין הברז מטפטף. כנראה שהגומיה הנמצאת בתוך הברז נשחקה, אינה אוטמת היטב יותר, וצריך להחליפה. לא ניתן להחליף את הגומיה בלבד, אלא יש צורך להחליף את כל ראש הברז של הטוש. אבל אל דאגה- אין דבר פשוט מזה.

ראשית, יש לקנות ראש ברז חדש. שימו לב שיש שני דגמים- ארוך וקצר. האמת שלא ניתן לדעת איזה דגם מורכב אצלכם, עד שפותחים את ראש הברז ובודקים. הכי פשוט הוא לפרק את ראש הברז התקול, ללכת איתו לחנות ולבקש מהמוכר אחד כזה בדיוק. עלות של ראש ברז כזה כ- 15 ש"ח (נכון לינואר 2012). אפשר גם לקנות מראש את שני הדגמים, ולאחר שמחליפים את ראש הברז התקול, להחזיר את הדגם שלא השתמשנו בו. לא לשכוח לוודא שעם ראש הברז מגיע גם אטם- האחראי לאטימה של ראש הברז בתוך התושבת שלו. ראו תמונה להלן:

ראש ברז לטוש, דגם ארוך, כולל אטם

לאחר שקנינו את ראש הברז החדש, ננתק את זרימת המים לברז, מה שנקרא "נסגור את השיבר", ונתחיל במלאכה. ראו את הסרטון הבא:

הקלטה של ההופעה של אלדד שמח, ד"ר פיקס- תקן זאת בעצמך! בתוכנית "יופי של יום" עם קריו מגריזו בערוץ 2. התוכנית שודרה לראשונה ביום רביעי 30/11/11.